משמהות - מסר השלום שבפנים.

היאוש, הבדידות וחוסר התוחלת נעלמו כשפרם ראוואט גילה לי את המרחב הסודי שבתוכי. את המקום תפסה ההתפעלות. לא שלא נהניתי מחיי מעולם: אבל הכל היה כרוך במאמץ, באומץ לב . עכשיו קיבלתי חשק לחיות, מלווה בתחושת אושר עמוק. כאילו הייתי מאוהבת. אבל הפעם – בחיי עצמם. מתנת השקט והביטחון, בתוכי ואני, ביני לביני. במקום המופלא הזה, שמערסל אותי לתוך שלווה גדולה – נארזו בתוכי ביום בואי לעולם ואני לא ידעתי. ה'ידע' של פרם ראוואט הראה לי איך להיכנס פנימה ולמצוא את האושר שחיכה לי תמיד.

בגיל 83, כשרוב האנשים מתנסים באכזבות וסיומים, אני מוצאת שה 'ידע' מראה לי את ההתחלות, את הפשטות שבקיום, היופי שבשביעות הרצון העמוקה. אני מכירה בכך שזהו באמת המיקוד החשוב ביותר בחיי. הלב שלי מתמלא בהכרת תודה ואושר בידיעה שחיי לא התבזבזו על הדרמה והבלבול סביבי. אני מרגישה ברת מזל על כך שאני חיה באותה תקופה שפרם ראוואט חי והוא עוזר לי למצוא את ׳המלאות הפנימית׳. אי אפשר לקבוע מחיר למתנת ה 'ידע' שהוא נתן לי, ואני אסירת תודה לו על כך.

אושר נראה לעתים כמו הרכבת פאזל: תמונות של הצלחה בעבודה, במשפחה, תחביבים, מסיבות ועוד... למדתי שבתוכי שוכן מעיין של אושר, שקט צנוע אך מציף...

בפעם הראשונה שתרגלתי את הידע הרגשתי משהו מתעורר בפנים. המילים הראשונות שעלו לי בראש היו: "הגעתי הביתה". זאת הייתה תחושה של מקום שהוא רק שלי. מקום שמקבל אותי ללא תנאים. מקום בטוח שתמיד פתוח מעבר לכל זה – מקום עם מלאי בלתי נגמר של אושר. לחיים שלי נוספו תחושות של אושר ושל שלווה בתדירות שלא ידעתי מקודם. אילו הייתי מצפה להרגיש ממש טוב עם עצמי פעם או פעמיים בשנה. הנה מצאתי את עצמי נהנה מרגעים רבים כמעט כל יום. לקבל ידע היה בשבילי כמו למצוא דלת סתרים בדירה שבה גרתי כבר שנים. מאחורי הדלת, החדר הכי טוב בבית.

זאת תמצית האושר בשבילי להיות בהכרת תודה. - כשאני שם אני מאושרת.

אושר הוא לא תוצאה. זה מצב של הוויה. זה כשהלב שלך רוקד והנשימה קלה וממלאה. בעיני הדברים החשובים באמת לא סמויים מן העין. הם בתוכי. צריך רק לדעת למה ואיך לשים לב.